ההומאופתיה הקלאסית הינה שיטת ריפוי טבעית והוליסטית, המסתכלת לעומק על הגוף והנפש ומחברת את הסימפטומים הגופניים ביחד עם אלו הנפשיים.

ההומאופתיה הקלאסית מקשרת בין הגוף והנפש ואומרת שיש בינהם קשר הדוק. לכן, כאשר נראה חוסר איזון שיתבטא בצורה פיזית, נוכל למצוא גם את השלכותיו הנפשיות וגם להיפך.

ההומיאופת מנסה לרפא את האדם ולא את המחלה.

המחלה היא תוצאה של קלקול פנימי, חולי פנימי המתבטא בסימפטומים חיצוניים. כדי לטפל בסימפטומים החיצוניים עלינו לתקן את הקלקול הפנימי ולא לטפל רק בסימפטומים ובתופעות החיצוניות, שהם למעשה תוצאה של הבעיה הפנימית.

ההומאופתיה נוסדה לפני כ 250 שנה בגרמניה ע”י רופא גרמני בשם סמואל האנמן אשר לא היה מרוצה משיטות הטיפול בזמנו, במיוחד לאור העובדה שראה את מטופליו מחמירים במצב בריאותם משנה לשנה. בעקבות השכלתו והידע הנרחב שלו הן ברפואה והן בכימיה ובידיעת מספר רב של שפות, גילה האנמן את עקרונות ההומאופתיה הקלאסית ופיתח שיטה שבה הצליח להשיב לבריאות אנשים חולים רבים.

העיקרון הראשי בהומאופתיה קלאסית הינו “חוק הדומים” שאומר כי דומה בדומה ירפא. הכוונה הינה שאם חומר מסויים יכול לגרום לחוליים מסויימים באנשים בריאים, הוא יוכל לרפא אנשים חולים, שסובלים בדיוק מאותם הסימפטומים שהופיעו בניסוי של האנשים הבריאים, אם החומר יינתן בצורה הומאופתית (רמדי הומאופתית).

העיקרון השני - הדילול והניעור, הובן לפי האנמן כמפחית תופעות לוואי ורעילות של החומר המקורי, וכמקצר באופן משמעותי את משך זמן ההחלמה מהמחלה.

העיקרון השלישי בהומאופתיה הינו מתן של רמדי (הכנה הומאופתית) אחת במספר הקטן ביותר והמינימלי ביותר של חזרות על הרמדי.

ההכנות ההומאופתיות (רמדיז) עוברות תהליך של הרבה מאוד דילולים וניעורים (עד לרמה שבה לרוב אין אפילו מולקולה אחת מהחומר המקורי), שמקנים להן יכולת אנרגטית ליצור גירוי לכוחות הריפוי הטבעיים של הגוף ועל ידי כך לעודד את הריפוי העצמי, ולחזק את המערכת החיסונית של הגוף. הרמדיז ההומאופתיות מיוצרות מחומרים טבעיים כגון מינרלים, צמחים, בעלי חיים ועוד…